שאלה: שלום לכם בתגובה למאמרכם על הפלסטיק. ראיתי מאמר ב"מכון דוידסון" שנקיון הכלים הרב פעמים נושא גם הוא בנזק הכרוך עם חומרי הניקוי, ולר קל לשקול מה גרוע יותר, וכן תלוי בכמות השימוש. המאמר נשען על מחקרים רבים. מה דעתכם?
תשובה:
שלום וברכה
בענין הפלסטיק, צריך להדגיש כי לכל שימוש בכל חומר שהוא ישנן השלכות סביבתיות החל מחומרי הגלם עבור בעיבודו, שיווקו ועוד. (לצורך הענין ברזל נכרה ממחצב= פוגע בסביבה הטבעית. צריך להוביל אותו= זיבום של משאית ההובלה. להתיך אותו בטמפרטורה גבוהה= חומרי בעירה, פליטות חומרים וכו', אך ברור הוא שהברזל הוא אחד החומרים החשובים ביותר כיום בעולם)
כך שבכל חומר שלא נשתמש בו תמיד תהיינה לו השלכות סביבתיות.
יחד עם זאת, לדעתנו השימוש הרב בפלסטיק, ואולי ביתר דגש השימוש החד פעמי בפלסטיק הוא בעייתי, זאת משום שהפלסטיק הוא הרי אחד החומרים המסחריים הצעירים ביותר, בסה"כ כ70 שנות שימוש. הוא מאוד זמין, זול (חומר הגלם הוא הרי הנפט) ונוח לעיבוד ולעיצוב בטמפרטורות נמוכות.
לכן יש לו בוודאי הרבה יתרונות.
אך יחד עם זאת, ואולי בשל זאת, ההשפעה הסביבתית שלו היא גדולה מאוד וכמות השאריות ש"מסתובבות" בעלם היא גדולה ופירוקו של החומר אינו נראה בעין, הדבר דורש התייחסות מהותית יותר מאשר לחומרים אחרים.
קראנו את המאמר של מכון דויסון . ברור שגם לכוסות זכוכית ישנן השלכות שונות ייצורן נקיונן וכו' אך עדיין למיטב הבנתנו ההשפעה זו אינה מגיעה לרמת ההשפעה המהותית שמשפיע הפלסטיק.
חשוב לנו להדגיש שלא אסרנו את השימוש בפלסטיק, אלא רק קראנו להפתחתה בשימוש. ולכל הדעות אם אתה לוקח כוס פלסטיק ומשתמש בה שימוש חוזר, לכל הדעות הפחתת משהו מהשימוש הכללי בפלסטיק בעולם.
בברכת התורה והארץ
דוד אייגנר
מכון התורה והארץ
שאלה: לפני מס שנים נכנסתי לבית שקניתי מיהודי ועקרתי עצי פרי בגלל שהפריעו, ביניהם תמר, ענבים וכו. עץ התמר נעקר עי יהודי והעתיקו למקום אחר אך יתר העצים לא שידוע לי ונראה לי שהלכו לאבדון. התברר לי בדיעבד שישנו איסור חמור בדבר ושאלתי היא, מהו התיקון עבורי לדבר? אודה להתייחסותך. תודה מראש.
תשובה:
שלום וברכה
לגבי עץ התמר, על פי דברי החכ"צ אין איסור בהעברה (אם נעשתה כדין) ולכן הבעיה היא רק בעצים שהלכו להפסד. עיקר התיקון בכל דבר הוא להתחרט על הדבר, להתוודות ולקבל על העתיד. כמו כן כל תיקון הוא בדרך כלל בדבר עצמו, ולכן כדאי לחזור וללמוד דיני בל תשחית, עקירת עצים (אפשר ללמוד את הספר עץ השדה או ספרים על איסור השחתה), כמו כן כדאי וראוי לכל אדם שנכשל בדבר מסויים להרבות טוב באותו נושא, על כן כדאי אם תוכל לגרום לאחרים להוסיף בנטיעות, וללמד דיני איסור השחתה וחיוב נוי העיר, לכל מי שאתה יכול. והקב"ה שומע תפילות ועוזר לשבים בתשובה שלמה. ובייחוד בימים אלו שאנו מתקרבים לחודש אלול, חודש הרחמים והסליחות.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
שאלה:
שלום רב, שאלתי היא בעניין עקירת עץ פרי, ואפצל את השאלה לשני חלקים: 1. ברשותנו עץ אשכוליות , פירות העץ אינם ערבים לחיכנו (יש להם מרירות מסוימת) ולכן איננו מטפחים או משקים את העץ, התוצאה היא שכל שנה נותרים הפירות על העץ עד שהם נושרים מאליהם. הדבר גורם שהחצר מתלכלכת בעשרות פירות רקובים שמעלים ריח רע ומושכים חרקים. האם הדבר מתיר את כריתת העץ? 2.בחצרנו ישנו שטח בגודל של 4 על 4 מטר, שגבוה הרבה משטח החצר, כך שהשטח לא יכול לשמש אותנו כחלק מהחצר, ולכן אנו רוצים להנמיך אותו. במרכז השטח הזה ישנו עץ פרי , כך שאם נשאיר את העץ על כנו, נצטרך לצקת סביבו גדר מבטון ע"מ להחזיק את האדמה שתחתיו. כמו"כ בגלל מבנה השטח, השארת העץ תקשה על עבודות יישור והכשרת השטח שסביבו ותייקר אותן. האם מותר לעקור את העץ כדי למנוע את ההוצאות הכרוכות בהשארתו? 3. האם בצירוף שני המקרים הנידונים הנ"ל יחד , יהיה הדבר מותר באופן מרווח יותר? תודה רבה וחילכם לאורייתא.
תשובה:
בס"ד
שלום וברכת ד'
א. אין לעקור עץ בגלל שהבעלים אינם אוהבים את פירותיו.
ב. עקירה הותרה רק כשהדבר השני יקר יותר מהראשון, אבל כאן העץ יכול להמשיך לחיות כרגיל והבעלים רוצים לעשות שינוי שאיננו הכרחי אלא להרווחה בעלמא, על כן נראה שאסור לעשות כן.
ג. לא נראה להקל.
ד. אם אפשר לעקור ולטעת במקום אחר יש מקום לשקול ובייחוד שיעשה על ידי נכרי.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
שאלה:
סוכות – האם מותר לקצץ עצים על מנת לעשות סכך בסוכות או שאסור משום "בל תשחית" ועל כן יש לקנות "סכך לנצח"?
תשובה:
שאלתך לענין האם כשיש סכך לנצח עדיף להשתמש בו יותר מאשר לקצוץ כל שנה סכך חדש. באופן עקרוני אין איסור בל תשחית לצורך מצוה, ויסוד הדבר שאיסור בל תשחית הוא בדרך השחתה (רמב"ם מלכים פ"ו ה"ח) וכאשר הדבר נעשה לצורך מצוה אין כאן דרך השחתה. וכמו כן צורך מצוה נחשב להיות "מעולה בדמים" ולכן הדבר הותר (עיין דרכ"ת סי' קטז ס"ק נא).
אמנם בנידון שאלתך היא שיש אפשרות אחרת האם מותר להשחית עצים, ונראה שאפילו לצורך הידור מצוה מותר להשחית עצים, כפי שהתירו להביא למזבח תאנה ורמון למרות שאפשר היה בעצים אחרים, אבל בגלל הידור מצוה התירו אפילו עץ פרי. ועפי"ז התיר במשנת יוסף שביעית פ"ד סוף מ"י לקצוץ עצי פרי לסוכה למרות שיכול לצקוץ עצי סרק, אולם אם נאה בעיניו עצי פרי לסכך אין בכל איסור בל תשחית (עיין משנה למלך פ"ז מהל' אסורי מזבח ה"ג). העולה שאם ענפי העץ יפים ונאים יותר מענפי סכך לנצח, אפשר לקצוץ כל שנה ענפים אלו ואין צורך להשתמש בסכך לנצח.
בברכת התורה והארץ,
הרב יהודה הלוי עמיחי.
שאלה:
יש כזה דבר שכאשר קונים בחנויות חוץ מהדברים לוקחים עוד מס שקיות אני לא יודע דווקא אם בקניות גדולות או לא (אני לא יודע אם זה מקובל אך במשפחתי ראיתי כזה דבר) ורציתי לשאול את הרב האם יש היתר לדבר הזה בין בקניות גדולות ובין בקניות קטנות ואם כבר הגיעו אלי ממישהו שקיות כאלה האם אני צריך להחזיר (אין זה דבר פשוט במיוחד שעכשיו הם התלכלכו בלכלוכים שלא ידוע לי מה הם וקצת לא פשוט להגיע אך אפשרי. תודה לרב
תשובה:
הרב יעקב אריאל |
שמעתי שכדי לצמצם את השימוש בפלסטיק הטילו חובת תשלום על
השקיות.
מבלי להיכנס לפרטים אכן יש צורך לצמצם את השימוש בפלסטיק,
נייר וחומרי גלם אחרים ההורסים את כדור הארץ שה' ברא לשימושנו.
דדוקא אנשים דתיים המאמינים שה' ברא את העולם ואסר עלינו
להשחיתו צריכים לשמש דוגמא אישית בחסכון בחומרים מזיקים אלו
שאלה:
אחת הבעיות שמטרידה את הציבור משנה לשנה היא בעיית הגניזה של עלוני פרשת השבוע. מצד אחד מקומות הגניזה כבר מלאים עד אפס מקום, והאנשים שואלים "אנא נוליך את גניזתנו, שמתרבה משבוע לשבוע"?! בסופו של דבר, ריבוי העלונים שיש לגנוז גורם שדברי תורה מוטלים בביזיון. מצד שני אי אפשר להקל ולוותר על גניזת העלונים באופן מוחלט, כיוון שהדבר גובל באיסורי תורה ואיסורי דרבנן, של הפסד או גרם הפסד לתשמיש קדושה. אם כן, מה ניתן לעשות בעלוני השבת שכתובים בהם דברי תורה?
תשובה:
הרב אהוד אחיטוב | תשע"ג
את דברי התורה שחלה עליהם חובת גניזה, ניתן לחלק לשלושה סוגים עיקריים.
א. דברי תורה הנחשבים לתשמישי-קדושה
דברי תורה שכתוב בהם שם משבעה שמותיו של הקב"ה (להלן: "שמות"), יש איסור מן התורה למוחקם. כמו כן ספרי קודש אשר כתובים בהם פסוקים שלמים מהתנ"ך, אף שאין בהם "שמות", יש איסור מדרבנן למוחקם. אין להקל במקרים אלו, גם כשמדובר בדברים מודפסים על נייר ולא בתשמישי קדושה על קלף.
ב. ספרי קודש של תורה שבעל-פה, שאין כתובים בהם פסוקים שלמים או "שמות"
גם ספרי קודש כאלו יש חובה לגונזם כתשמישי קדושה. כיוון שהם פירושים לכתבי הקודש, הם נכללים באיסור של ביזוי כתבי הקודש ואסור לאבדם ולבזותם, וגם אם הם קרועים לא פקעה קדושתם.
ג. דברי תורה שנדפסו לקריאה או ללימוד באופן זמני, ואין בהם "שמות" או פסוקים
בקבוצה זו נכללים "עלי הגהה" – דפים שמדפיסים לצורך הגהת ספרי קודש בטרם הדפסתם הסופית; כן נכללים גם עלוני שבת שיש בהם דברי תורה, ללא פסוקים או "שמות". לגבי דברי תורה כאלו פסק מו"ר הרה"ג יעקב אריאל שליט"א שאין חובה לגונזם לפי דעת רבים מן הפוסקים. כיוון שהם נכתבו ללימוד זמני ואין בהם "שמות" או פסוקים, לפיכך אין הם בגדר תשמישי קדושה, אך אסור לבזותם, כיוון שדינם הוא לכל הפחות כמו תשמישי מצווה.
סיכום: עלוני-שבת שכתובים בהם פסוקים שלמים או שמות משמותיו של הקב"ה (להלן: "שמות") – טעונים גניזה. לפיכך יש לגזור מהעלון את הפסוקים ואת ה"שמות", ואותם יש להניח בגניזה. את שאר העלון יש להניח כשהוא עטוף, במכלים למִחזור נייר. אסור להניח העלונים בפח האשפה בשום צורה שהיא, אפילו אם הם עטופים, כיוון שלאחר מכן הם יחזרו ויתערבו עם שאר האשפה, וייגרם להם ביזיון.