1. גיוס רחב של בני המגזר החרדי חיוני לביטחון המדינה, ללכידות העם ולחוסן הלאומי.
2. צה"ל ימשיך במאמציו לאפשר לחייל החרדי לשמור על אורחות חייו, באופן מותאם למסגרת השרות.
3. אין לחוקק חוק החוסם או מעכב שליחת צווי גיוס לכלל חייבי הגיוס. תקופת החקיקה לא תהווה עילה לעצירת שליחת צווי גיוס, תהליך התייצבות, והטלת הסנקציות לפי חוק שרות ביטחון התקף כיום.
4. בכל חקיקה או תיקון חקיקה הנוגעים לגיוס חרדים, יש לתת את הדעת הן על הטווח הקרוב, המצריך הגדלה מהירה של סדר הכוחות בצה"ל, והן על הטווח הרחוק – הסדרת חקיקה שנותנת מענה לצרכי הביטחון וללכידות העם לאורך שנים.  אסור לחוקק חוק שיהיה בכייה לדורות.
5. לשם כך יש להבחין בין ה'בריכה' החרדית הזמנית, (להלן: הבריכה הנוכחית) קרי חייבי גיוס שהיו בעבר תחת פטור 'תורתו אומנתו' [מחזורי גיוס של ילידי שנתונים 1998- 2006, להלן: תקופת המעבר],  לבין מחזורי הגיוס מכאן והלאה  [ילדי שנתון 2007 ואילך] שעליהם יחול חוק שירות ביטחון כפי שחל על יתר בני גילם המחויבים בגיוס
6. חוק גיוס אחיד:  עבור ילדי שנתונים 2007 ואילך, לא תתאפשר חקיקה הקובעת דין שונה למגזרים שונים בחברה היהודית . 

פטור 'עילוי מצטיין' יקבע לאור מבחנים שיהיו פתוחים לכלל המלש"בים. היקף מכסת הפטור יקבע מידי שנתיים על ידי צה"ל לפי צרכיו, ולא יעלה על 2% מכלל מחזור גיוס ארצי.

1. סנקציות אישיות יוטלו באופן שווה על מי שחייב גיוס ולא התייצב , בדומה ליתר האוכלוסייה. על המדינה למצות את האפשרויות העומדות בפניה להפעלת סנקציות על המשתמטים מגיוס לצה"ל.
2. הטבות מדינה לא יינתנו למי שבמעמד משתמט משירות צבאי.
3. סנקציות מוסדיות יוטלו על מוסדות לימוד בהתאם לכמות חייבי הגיוס הרשומים בו, אשר לא התייצבו כחוק. תמיכות מדינה יהיו רטרואקטיביות ובהתאם לדיווח על מספרי התלמידים שהתגייסו.
4. יוקמו מנגנוני פיקוח ובקרה ממשלתיים על תפקוד הצבא.