בהפטרה אנו קוראים "כי מי נח זאת לי, כאשר נשבעתי מעבור מי נח, כן נשבעתי נשבעתי מקצוף עליך ומגעור בך". מה הקשר בין שבועת המבול לבין השבועה שה' לא יקצוף ולא יגער בעם ישראל?

יש חילוקי דעות בין רמב"ן ורמב"ם אם יש מצוה בימינו לכבוש את ארץ ישראל. ודאי מסכימים שניהם שיש מצוה לדור בה, או מדאורייתא (רמב"ן) או מדרבנן (רמב"ם, עיין הלכות מלכים פרק ה הלכות ט-יב. וכך כתוב ב"אגרות חזון איש", ח"א סי' קע"ה) אבל על עצם הכיבוש נדון כאן.

אין המלך נלחם תחילה אלא מלחמת מצווה. ואי זו היא מלחמת מצווה – זו מלחמת שבעה עממים, ומלחמת עמלק ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם. ואחר כך נלחם במלחמת הרשות והיא המלחמה שנלחם עם שאר העמים כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו.

במאמר זה קובצו פסקאות מכתי"ק של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל הקשורות לא"י שלא פורסמו עד כה. אין פסקאות אלו באות לבטא את מכלול משנתו של הרב על א"י, כי אם להוסיף נדבך נוסף בהבנת
ערכה של א"י.

כדי להבין את הקשר המיוחד שבין עם ישראל לארצו, יש להקדים ולתאר את הקשר שבין כל עם לארצו. כל אומה רוצה להישאר בארצה, והסיבה לכך היא היסטורית: באותה ארץ אבות-אבותיהם חיו את חייהם, נלחמו ומסרו את נפשם, ולכן אותה אומה רוצה להישאר בה. הקשר בין עם לארצו מבוסס בד"כ על שורשים היסטוריים.

'חיבת הארץ' מהי? מה משמעותה? מה עניין יש בה? האם זו מצוה, או סרך מצוה? מהו ביטויה המעשי? הנושא רחב הוא מאוד, רק מעט הרהורי דברים יובאו להלן.
נתחיל בשאלה: האם למצוות יש משמעות עצמית בנוסף לעצם היותן מצוות הבורא?