פרשת נח – ההבטחה נצחית שישראל קיבלו לאחר המבול?
בהפטרה אנו קוראים "כי מי נח זאת לי, כאשר נשבעתי מעבור מי נח, כן נשבעתי נשבעתי מקצוף עליך ומגעור בך". מה הקשר בין שבועת המבול לבין השבועה שה' לא יקצוף ולא יגער בעם ישראל?
כיבוש ארץ ישראל, שיטת רמב"ן ושיטת רמב"ם
יש חילוקי דעות בין רמב"ן ורמב"ם אם יש מצוה בימינו לכבוש את ארץ ישראל. ודאי מסכימים שניהם שיש מצוה לדור בה, או מדאורייתא (רמב"ן) או מדרבנן (רמב"ם, עיין הלכות מלכים פרק ה הלכות ט-יב. וכך כתוב ב"אגרות חזון איש", ח"א סי' קע"ה) אבל על עצם הכיבוש נדון כאן.
בעניין מלחמות ישראל על פי הרמב"ם
אין המלך נלחם תחילה אלא מלחמת מצווה. ואי זו היא מלחמת מצווה – זו מלחמת שבעה עממים, ומלחמת עמלק ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם. ואחר כך נלחם במלחמת הרשות והיא המלחמה שנלחם עם שאר העמים כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו.
לקוטי ארץ-ישראל
במאמר זה קובצו פסקאות מכתי"ק של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל הקשורות לא"י שלא פורסמו עד כה. אין פסקאות אלו באות לבטא את מכלול משנתו של הרב על א"י, כי אם להוסיף נדבך נוסף בהבנת
ערכה של א"י.
ארץ ישראל ועם ישראל
כדי להבין את הקשר המיוחד שבין עם ישראל לארצו, יש להקדים ולתאר את הקשר שבין כל עם לארצו. כל אומה רוצה להישאר בארצה, והסיבה לכך היא היסטורית: באותה ארץ אבות-אבותיהם חיו את חייהם, נלחמו ומסרו את נפשם, ולכן אותה אומה רוצה להישאר בה. הקשר בין עם לארצו מבוסס בד"כ על שורשים היסטוריים.
הרהורים על חיבת הארץ
'חיבת הארץ' מהי? מה משמעותה? מה עניין יש בה? האם זו מצוה, או סרך מצוה? מהו ביטויה המעשי? הנושא רחב הוא מאוד, רק מעט הרהורי דברים יובאו להלן.
נתחיל בשאלה: האם למצוות יש משמעות עצמית בנוסף לעצם היותן מצוות הבורא?
אהבת ארץ ישראל
בראשית פרשתנו, חוזרת התורה ומתארת את פרשת המרגלים ותוצאותיה.
אין כל ספק, כי אירוע זה והשלכותיו, השאיר את חותמו לא רק על דור יוצאי מצרים אלא גם על כל הדורות שלאחריו, והוא ממשיך ונוגע גם בנו כיום הזה.
ואף על פי כן ולמרות הכל ארץ ישראל!
מילים פשוטות אלה, שנשמעו אף פשטניות משהו, מגמתן היתה מן הסתם לחזק בנו את ההכרה שארץ ישראל חשובה מכל, ולפיכך למרות כל הניסיונות להפריד בינינו ובינה, אנחנו דבקים בה וזועקים "ללא חכמות" כנגד כל מי שמבקש לנתק אותנו ממנה: "אף על פי כן ולמרות הכל – ארץ ישראל".
ט"ו בשבט – יום חיבת הארץ
כל מצווה ומצווה טעונה חיבה. מצוות מקיימים, לא רק כעול חיצוני אלא כחפץ אהוב וחביב. אולם, חיבת כל המצוות אינה ערך עצמי. היא חלק מקיום המצווה. לחיבת ארץ ישראל נועד מקום מיוחד. היא מצווה בפני עצמה. גם כשלא מקיימים את המצווה בפועל, יש לפחות מצווה לחבבה. וקל וחומר כשמקיימים את המצווה בפועל.
אהבת הארץ מן התורה
קשה להפריז בערכה של מצוות יישוב ארץ ישראל, שכן אמרו עליה חז"ל (ספרי ראה נג): "ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה". "ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה, תמיד עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה" (דברים יא, יב).